מסירת מידע על חיסכון לכל ילד לשני הורי הקטין: הפוטנציאל שלא מומש / עו"ד ירון אבידן

המאמר פורסם בניוזלטר הוועדות המקצועיות של לשכת עורכי הדין במחוז מרכז (גליון מארס 2022). ראו קישור:

https://drive.google.com/file/d/12Y2rmxneMja6jh1Fx5p1Wrsl3Xwe9oM3/view

1. בינואר 2017 נפתחה ע"י הביטוח הלאומי ומשרד האוצר תכנית 'חיסכון לכל ילד' (להלן: "חיסכון הקטין"), במסגרתה מופקדים ע"י הביטוח הלאומי 52 ₪ לכל ילד הזכאי לקצבת ילדים, מדי חודש, עד הגיעו לגיל 18, וזאת בנוסף לקצבת הילדים המשולמת עבורו. הכספים מועברים לחשבון נאמנות על שם הקטין בקופת גמל או בבנק (להלן בהתאמה: "חשבון הנאמנות של הקטין" ו"הגוף הפיננסי"). בנוסף ל-52 ₪, המופקדים מידי חודש, באפשרות ההורים לחסוך לקטין סכום של 52 ₪ נוספים, מקצבת הילדים המשולמת להורה המקבל את קצבת הילדים.[1]

2. לכאורה, תכנית זו יכלה היתה להיות יתד נוסף לחיזוק הקשר שבין הורה לילדו, בפרט כאשר מדובר בילדים להורים שאינם חיים יחדיו. הנה, הניח המחוקק הזדמנות פז לשני ההורים לגלות מעורבות בחיסכון ארוך טווח לילדיהם, חיסכון המצריך שיקול דעת פיננסי והשקעות באפיקים ארוכי טווח לבחירתם. אלא שהפוטנציאל במקרה זה – לא מומש, ולרוב, בשל התנהלותם של גופים פיננסיים – נמנעת האפשרות למעורבות מההורה שחשבון הנאמנות של הקטין אינו על שמו.

3. רשימה זו תעסוק בזכותם של 2 הורי הקטין לקבלת מידע בעניין חיסכון הקטין. כפי שיוצג מטה, במצב הנוהג כיום רק אחד ההורים מקבל מידע בעניין חיסכון הקטין, בעוד שההורה השני תכופות מודר מקבלת מידע בנדון, וזאת בניגוד להוראות הדין. פרקטיקה זו, מנוגדת לדין; מדירה את ההורה השני מענייני רכושו של ילדו הקטין; ומובילה בתורה לפגיעה בקטין, בשל מעורבות נמוכה של הורהו השני, בענייניו הכספיים. לא אחת, דווקא ההורה השני הוא ההורה המצוי יותר בעניינים פיננסיים, והוא בעל הידע הרלוונטי באשר לאפיקי השקעת חיסכון הקטין. מאי נפקא, מעבר לפגיעה בזכות ההורה השני לקשר עם ניהול ענייניו הכספיים של הקטין, נפגעת גם זכות הקטין למעורבות הורהו השני בענייניו אלו.

4. למרבית האירוניה, קיימת בנושא זה מגמה קוטבית הלכה למעשה. הגם שחובה זו החלה על הגופים הפיננסיים נגזרת מ-4 חיקוקים שונים – מרבית הגופים הפיננסיים אינם מקפידים על קיום הוראות אלו, ולרוב אינם מעדכנים את ההורה השני על מצב החיסכון של הקטין. לאור חשיבות הקשר בין הקטין להוריו, ולאור חובת שני הורי הקטין למעורבות בניהול ענייניו הפיננסיים של הקטין – קשה להפריז בחשיבות האכיפה של נושא זה.

5. רשימה זו תציג את הבסיס המשפטי לחובתם של גופים פיננסיים למסור מידע כאמור לשני הורי הקטין. הן עורכי הדין והן הציבור הרחב, ובפרט הורים שאינם חיים יחדיו – רשאים לפנות לגופים הפיננסיים בבקשה לקבלת מידע על בסיס קונסטרוקציה משפטית זו.

חובת עדכון שני הורי הקטין בחוק הביטוח הלאומי וחוק הכשרות המשפטית[2]

6. חוק הביטוח הלאומי קובע בס' 69 ברירת מחדל ולפיה אם הקטין היא המקבלת את קצבת הילדים עבורו;[3] ובהמשך לכך נקבע כי ההורה המקבל את קצבת הילדים עבור הקטין (להלן: "ההורה המקבל את קצבת הילדים") ולא הורהו השני של הקטין (להלן: "ההורה השני")– יהא הנאמן בחשבון הקטין. ודוק, אין מדובר על חובת העדכון של הורי הקטין במצב חיסכון הקטין, אלא בהגדרת ההורה הנאמן בחשבון הנאמנות של הקטין.[4]

7. ס' 74ב.(ז) לחוק הביטוח הלאומי קובע את חובת הגוף הפיננסי לדווח אחת לשנה לשני הורי הקטין על מצב חיסכון הקטין, לרבות על ביצועי ההשקעות בחשבון הנאמנות:

"בכל שנה ולא יאוחר מ-1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי". 

8. לשון חוק הביטוח הלאומי קובעת כי דיווח כאמור יישלח ל"הורי הילד הזכאי", דהיינו – לשני הורי הקטין. דא עקא, הגופים הפיננסיים נוהגים לעדכן רק את ההורה המחזיק בקטין ולא את ההורה השני לגבי מצב חיסכון הקטין, תוך אפליה והדרת ההורה השני מידיעות בעניין כספי החיסכון של ילדו.

9. זאת ועוד, הלכה למעשה, פנייה מצד ההורה השני לגוף הפיננסי לקבלת מידע בעניין חיסכון הקטין נתקלת לרוב בתשובה שלילית לגבי זכותו לקבלת עדכונים בחיסכון ילדו, ולא אחת מתבקש ההורה השני להמציא את הסכמתו בכתב של ההורה המקבל את קצבת הילדים למסירת מידע כאמור. ברי כי כאשר עסקינן בהורים המצויים בהליכים משפטיים ביניהם, או אף בהורים שהתקשורת ביניהם אינה תקינה – המצאת הסכמה שכזו אינה אפשרית הלכה למעשה, והיא עלולה לסתום את הגולל אל בקשת ההורה השני לקבלת מידע.

10. פרקטיקה זו מנוגדת לשני חיקוקים, הקובעים את זכותו של ההורה השני לקבלת מידע בעניין חיסכון הקטין.

א. ראשית, חוק הכשרות המשפטית קובע בס' 14 כי שני הורי הקטין הם 'האפוטרופוסים הטבעיים' של הקטין, ובס' 15 מגדיר אילו נושאים נכללים בגדר אפוטרופסות זו:

"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו". 

ב. צא ולמד, לשונו המפורשת של המחוקק קבעה את שני הוריו של הקטין כאחראים לשמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם.

ג. שנית, הפרקטיקה אף מנוגדת להוראות חוק הביטוח הלאומי שלשונו אינה מפלה בין 2 ההורים, וקובעת את חובת הגוף הפיננסי לעדכן את "הורי הילד הזכאי", דהיינו, חובת עדכון כלפי 2 ההורים, ללא אבחנה ביניהם, אף לא אבחנה שמקורה בשאלה מי הוא ההורה המקבל את קצבת הילדים.

חובת עדכון שני הורי הקטין מכוח חוק עדכון כתובת[5] וחוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין[6]

11. ניתן לגזור את חובת הגופים הפיננסיים לעדכון ההורה השני בעניין חיסכון הקטין, אף מחקיקה נוספת, ומוכרת פחות, שיש ליתן עליה את הדעת. ס' 2א.(ג) לחוק עדכון כתובת קובע את חובתה של "רשות" לשלוח עדכונים לגבי קטין להורה השני של הקטין, שכתובתו אינה הכתובת של הקטין במרשם האוכלוסין:

"2א.  (א)   הורהו של קטין אשר מענו הרשום במרשם האוכלוסין אינו המען הרשום של ילדו הקטין, רשאי לבקש מפקיד הרישום לרשום את מענו הרשום במרשם האוכלוסין או את כתובתו למשלוח דואר לפי סעיף 2, ככתובת נוספת למשלוח דואר לקטין.
          (ב)  הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), ירשום פקיד הרישום כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין, בכפוף להוראות סעיף 18(ד) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.
          (ג)   נרשמה כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין לפי סעיף זה, יהיה משלוח דואר על ידי רשות להורה בעניין ילדו הקטין למען הרשום של הקטין או לכתובתו למשלוח דואר הרשומה במרשם האוכלוסין וכן לכתובת הנוספת כאמור".

12. ס' 1 לחוק עדכון כתובת מגדיר "רשות" כ "רשות המנויה בתוספת".

13. התוספת לחוק עדכון כתובת מגדירה 4 גופים הנכללים בגדרי "רשות":

"1.  רשות הרישוי, כהגדרתה בפקודת התעבורה.
2.    המוסד לביטוח לאומי.
3.    רשות המסים בישראל.
4.    עיריות ומועצות מקומיות".

14. ס' 1 לחוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012 (להלן: "חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין") הרחיב את חובתם של גופים מסוימים, שאינם מנויים בחוק עדכון כתובת, לשלוח אף הם עדכונים לגבי קטינים גם להורה השני של הקטין (ההורה שכתובתו אינה הכתובת הראשית של הקטין במרשם האוכלוסין).

15. לשם כך תיקן חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין את חוק הכשרות המשפטית. לאחר התיקון, ס' 18(ב) לחוק הכשרות המשפטית קבע את חובתם של גופים פיננסיים, לשלוח מידע לגבי קטינים להוריהם:

"(ב)  (1)   גוף המנוי הן בתוספת הראשונה לחוק זה והן בתוספת לחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005 (בסעיף זה – חוק עדכון כתובת), ומחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין, ישלח את המידע גם לכתובת הנוספת למשלוח דואר לקטין כאמור בחוק עדכון כתובת;
(2)   גוף המנוי בתוספת הראשונה לחוק זה ואינו מנוי בתוספת לחוק עדכון כתובת, המחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע להורה בעניין ילדו הקטין, שקיבל מהורה של קטין הודעה בכתב על רצונו לקבל את המידע בנפרד מהמידע שנמסר להורהו האחר, ימסור את המידע גם להורה המבקש.
(ג)   עם קבלת הודעה בכתב כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או קבלת בקשה לרישום כתובת נוספת כאמור בסעיף 2א לחוק עדכון כתובת (בסעיף זה – בקשה), ישלח גוף המנוי בתוספת הראשונה או פקיד הרישום כהגדרתו בחוק האמור, לפי העניין, הודעה על הבקשה למען הרשום של הקטין".

16. גופים המנויים בתוספת הראשונה לחוק הכשרות המשפטית:

"1. מוסד פיננסי שהוא אחד מאלה:
(1)  תאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
(2)  מנהל קרן, כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;
(3)  חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.
2. המוסד לביטוח לאומי.

17. בנקים ובתי השקעות נכללים בגדרי "מוסד פיננסי" כהגדרתו לעיל, ועל כן הם מנויים בתוספת הראשונה לחוק הכשרות המשפטית מכוח ההגדרה "חברה מנהלת" בס' 1(3) לחוק הכשרות המשפטית:

"(3)  חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005".

18. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 מגדיר "חברה מנהלת" כ:

"חברה שקיבלה רישיון חברה מנהלת". 

19. לפיכך, אמנם בנקים ובתי השקעות אינם מנויים מפורשות בתוספת לחוק עדכון כתובת כרשויות החייבות לשלוח עדכונים לגבי קטין להורה השני (שכתובתו אינה כתובת הקטין במרשם האוכלוסין) – אך הם כן מנויים בתוספת הראשונה לחוק הכשרות המשפטית. לפיכך חל עליהם ס' 18(ב)(2) לחוק הכשרות המשפטית, המורה להם למסור מידע להורה שמענו אינו מען הילד, ושביקש בכתב לקבל מידע זה.

20. לאור זאת, רשאי הורה לילד, שחיסכון הקטין עבור ילדו אינו מנוהל על שמו, אלא על שם ההורה השני - לדרוש מהגוף הפיננסי בו מנוהל חיסכון הקטין לשלוח דיווח אחת לשנה, לא יאוחר מיום 1 במארס בכל שנה, על מצב החיסכון של הקטין. כאמור ברישא, למרבית האירוניה, 4 חיקוקים שונים, כולם חקיקה ראשית, מגדירים וקובעים את חובתם של הגופים הפיננסיים לעדכן את ההורה השני במצב החיסכון של הקטין. על אלו נמנים חוק הביטוח הלאומי, חוק הכשרות המשפטית, חוק עדכון כתובת וחוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין. אלא שאל מול אלו – נותרה חובה זו על פי רוב יתומה, ובמרבית המקרים – לא יצאה מן הכוח אל הפועל, ועל כן לא הביאה לידי מימוש את הפוטנציאל הגלום בה לחיזוק הקשר של הורים שלא חיים יחדיו – עם ילדיהם הקטינים.

21. חיזוק הקשר בין הורה לילדו דרך מעורבות ההורה בניהול נכסי הקטין, מקבל משנה תוקף מקום בו מדובר בקטינים שהוריהם אינם חיים יחדיו. קטינים כאמור אינם חווים את שני הוריהם בכל אחד מימות השבוע, אלא לסירוגין, ועל כן, דווקא בנסיבות אלו נודעת חשיבות יתרה למעורבות ההורה בכל מישורי החיים של הקטין, לרבות במישור הכלכלי. מעורבות כאמור תנסוך בלי ספק ביטחון בקטין, שיחוש במעורבות שני הוריו בענייניו; ויש בה גם כדי לתרום למעורבות של שני ההורים בחיי הקטין, דבר שבתורו יעצים גם את תחושת הקשר של ההורים שאינם חיים יחדיו – עם ילדיהם.

[1] תכנית חיסכון ארוך טווח לכל ילד נקבעה בחקיקה בס' 74ב. – 74ו. לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"); וראו גם תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), תשע"ז-2016 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי"). [2] חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית"). [3] בנסיבות מסוימות בהן אביו של הקטין הוא המחזיק בו, יקבל אב הקטין את קצבת הילדים עבורו. [4] בשולי הדברים יוער, כי הגם שחוק הכשרות המשפטית קובע בס' 14 כי שני הורי הקטין הם 'האפוטרופוסים הטבעיים' של הקטין, בא חוק הביטוח הלאומי ומכרסם בהגדרה זו, בקבעו כי רק ההורה המקבל את קצבת הילדים יהא הנאמן בחשבון הנאמנות של הקטין, תוך הדרת ההורה השני. אך נושא זה חורג מהיקף הדיון ברשימה שלפנינו. [5] חוק עדכון כתובת, תשס"ה-2005 (להלן: "חוק עדכון כתובת"). [6] חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012 (להלן: "חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין").